מסכות אפריקאיות

במהלך שהותינו כאן בניגריה כמו כול אישה נורמלית וממוצעת חיפשתי חפצי נוי ואומנות לבית ,, כי אם כבר אנחנו כאן ויש ברשותינו בית בגודל של 120 מטר מרובעים (כן יש לקנא בגודל החדרים אין דבר כזה בישראל) אז צריך גם קצת להוסיף לה טעם אישי ונשי כמובן ..

אבל אז מהר מאוד הבנתי שדיזיין סנטר אין פה ,, גם ביתילי ועוד כול מיני חנויות ראויות עוד לא הגיעו לפה , על כן יש לתור לכיוון השווקים הפתוחים ..

המסקנה הראשונה שהגעתי אליו שאומנות במובן המערבי לא הגיע לכאן כמובן ,, בשוק מצאתי עור של נמר אמיתי וכמה חיות מפוחלצות מפחידות שגם לפני שהיגיעו למצב הזה הם היו מפחידים ,,אבל זה לא יראה יפה בבית .. סה"כ יש לי מספיק חיות לא מפוחלצות בבית ..
אומנם רובם זוחלים או מעופפים מעצבנים למיניהם אבל הכיוון הזה לא נראה לי..

עיניו של מאור צדו תמונות ממוסגרות בפרפים מפוחלצים וזה כיוון נחמד לקישוט לחדר של ילד בן 8..

דבר נוסף זה מגוון גדול של עבודות עץ , החל משרפרפים למיניהם וגילופי חיות מעץ ,, גם לא מועיל במיוחד ..
ישנו מגוון גדול של ציורים מאומנים מקומיים , תמונות נוף של ניגריה או פנים וגוף של דמויות אפריקאיות .. אבל את זה אני רואה יום יום למה להביא גם תמונה כזאת לסלון ..

והדבר העיקרי שכול מוכר ניסה לסב את תשומת הלב שלנו אליו זה המסכות האפריקיות ..

זה מגיע בכול מיני גדלים , לתלייה על קיר וכאלה ענקיים שעומדים להם בפינת החדר ,, בצבעים שונים וססגוניים וחומרים שונים עשויים מעץ, סיבי צמחים, גרעינים וזרעים, שנהב ועור כבשים.
ישנם מסכות בעלי הבעה נעימה וחלקם מעוררים רתיעה .

מבחינת אומנות אין אומנות לשם אומנות , האומנות בעצם הינו תצוגה של עבודת אלילים שאולי עם מרוצת השנים איבד מעט מחשיבותו .
והמסכות הם בעצם אמצעי מאגי לחיבור לרוחות ולאלילים ומשמשות בטקסי פולחן מאגיים שהמקומיים מאמינים בהם.
זקני השבט הינם המתווכים בין האנשים לבין רוחות אבות קדומים של השבט .

זקן השבט אשר חובש  את המסכה רוקד והופך להיות מדיום. .



מגוון מסכות שראינו למכירה , המוכר הצהיר שהם מקוריות וישנות מאוד ואפילו מוכן לתת לנו נייר שמאפשר הוצאת המסכה מהמדינה


כיום לפי הבנתי מקום טקסי הפולחן קטן יותר ולא גלוי ואת מקום עובדי האלילים של פעם תופסת הדת האיסלמית כ- 50% מהאוכלוסיה בניגריה וכ- 40% נוצרים הדוקים.

ומכיוון שהגענו לשוק לשם רכישה ולא ניתן לעזוב בידיים ריקות ברגע של חולשה אספתי את הגברת הזאת..

אין לי מושג למה אולי היא היתה הכי חביבה מכול חברותיה וחבריה המסכות שהיו ושהגענו הביתה חיפשתי לה מקום מכובד לקישוט אבל בכול מקום היא נראתה בודדה ולא שייכת ,, אז בהתחלה תליתי אותה במקום צדדי במחשבה למצא לה משכן קבע אבל ככול שעבר הזמן החלטתי שטוב לה שם ..

בכלל מסכה בבית ועוד אפריקאית מזכיר את הסרט מסכה של ג'ים קארי ,, תמיד צריך לעבור לידה במין יריאה כזאת שלא תתעורר או תפתח את העיניים ..

אח"כ חיפשתי קצת באינטרנט ומצאתי שבמוזאון ישראל בירושלים מוצגים מסכות שבטיות שונות דומים מאוד למסכות שראינו בשוק , והינה יושבת לה שם מסכה דומה למה שקנינו...

מסכת קבורה של רוח אישה (אוקוי) ראשית עד אמצע מאה ה- 20.

זה הקישור למסכות במוזאון ירושלים ..

http://www.imj.org.il/imagine/collections/viewDataH5.asp?dep=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94

מתוך כך גיליתי שמסכה שקניתי ברגע של חולשה משמעותה לא ממש טובה ומכיוון שמראש המלבטתי אם תשוב איתנו לישראל , עכשיו אני חושבת שאולי מוטב לה להישארה במקומה..

אם יש כאן אומנות שעדיין לא גיליתי ,, יתכן ,, אולי בבוא מן הימים יתגלה איזה אוצר ..

וקישוט הבית .. נכון לעכשיו מאור ומאיה עשו עבודה טובה ובבית יש המון יצירות עבודות יד וציורים חמודים שלהם .. ובאמת זה עדיף על האומנות המקומית..