12 באפריל 2011

ארץ טרופית

פרק זה מוקדש לכול הבנות באשר הן במשרדים הקרירים עם מזגן של אפס מעלות באמצע הקיץ אשר נאלצות להתלבש כמו סיביר ולהתעטף בצעיפים ושמיכות בגלל חברה שטמפרטורת הגוף שלהם לא מאוזן..
לכול מאבקי הכוח עם המזגן וכול התכססים של לעלות ולהוריד טמפרטורות .. גם אני נלחמתי במלחמה הזאת שהציפוניים כחולות מקור בלי קשר לשרב שיש באמצע אוגוסט מחוץ לחלון..
וכול זמן זה אמרתי שאני נולדתי למזג אויר טרופי , וכמובן איחלתי להיות במקום טרופי ..
וכמו שידוע לפעמים שאנחנו מאחלים משהוא סתם בלי לחשוב פעמיים ויותר גרוע מאחלים משהוא מבלי להיות ממש ספציפים , עובר לידינו בשקט בשקט מלאך קטן ולוקח ברצינות את האיחול הזה ..
זה כמו שסתם ביום בהיר אחד אנחנו נזכרים במשיהוא שלא ראינו יובלות וכעבור זמן קצר הוא פתאום יוצר קשר או שנתקלים בו במקרה בתור בסופר , זה לדוגמה מחשבה ואיחול שבוזבז ומיותר ,, כי למה לא ביקשתי מיליון דולר..

אז לאיחול הלא ספציפי שלי לחיות במקום טרופי , כמובן שאני בכלל התכוונתי לאיזה אי טרופי עם כול מה שמשתמע מכך אבל זהו שגם ניגריה נחשבת טרופית ,, החום פה זה שבשגרה ושכבר חורף פה לפי ההגדרה של המקומיים אז יורד גשם אבל עדיין חם ..
מזג האויר כאן זה כמו אילת לצמיתות ,, חם ושנושבת רוח מרגישים אויר כמו פן חמים בפנים ..
טוב לא הכול רע זה נפלא לשיער זה עושה פן שווה אבל העור לא מת על זה ..

זהו אם אתם יושבים עם חברה ש10 מעלות במזגן במשרד נראה להם טבעי ,, ואם כבר תאחלו לעצמכם משהוא אחר אז תגדירו בדיוק ,, איפה בא לכם להיות..

תמונה משלט פירסומת בעיר עם מד טמפרטורה עליו..

תגובה 1:

  1. אוי גוד! אני בדיוק יושבת במשרד וקופאת מקור בגלל המזגן אבל לא הייתי מתחלפת איתך בעד הון. 47 מעלות! טירוף. אני רק מייחלת שיבוא איזה משב רוח קריר. פה על מפת תל אביב אין לאן לברוח מהקיץ וזה הסיוט הכי גדול שלי.

    השבמחק