קצת לפני יום הולדת 35 של יוסי (בן זוגי ) קיבלתי מייל מסקרן , לקבל מיילים מיוסי בזמן עבודה זה דבר נדיר מכיוון שיוסי עובד אז הוא עובד ואם הוא חייב אבל ממש חייב לענות למייל שלי אז התגובות בדר"כ הם כן /לא /אולי ...
ולכן שקיבלתי מייל ביום שיגרתי לחלוטין סקרנותי גברה מאוד ..
תוכן המייל היה כבר סיפור אחר ..
זה הלך בערך ככה ..
"תקשיבי קיבלתי עכשיו הצעת עבודה עם שכר של שלושה אפסים בדולרים ... "
אחרי מייל כזה ישר שאלתי אם יש לו חום או שבא לו להתלוצץ , כי איזה בן אדם שלא מחפש עבודה כרגע ,,בכלל מקבל הצעה כזאת ועוד בדולרים ...?
אז שאלתי אותו אם ביקשו ממנו לחסל מישהוא להעלים מישהוא ... או הצעה מגונה אחרת ..
וכך התכתבנו מס' שעות בניחושים שלי להבין מה נפל על יוסי ...
אחרי זמן מה יוסי שלח לי מייל ושם קץ לחוסר אמון שלי במייל שלו והניחושים הפרועים ..
יוסי בעבודתו עובד מול ספקים בחול ועובד מכר ישן אמר לו שבמקרה מחפשים עובד ישראלי בתחום שהוא מכיר ..עד לפה הכול בסדר .. ואז הגיע המשך המשפט .. העבודה בניגריה ..
ואני דיקלמתי לעצמי ..ניגריה ,, זה אפריקה לא ??
מי נוסע לאפריקה .. התמונה הראשונה שעולה לי בראש לגבי אפריקה זה כול המסכנים שמסתתנים לישראל והתמונות העצובות של ילדים רעבים בכול מקום ..
בכלל ניגריה זה מדינה מוסלמית לא ??..
וכך מייד סיימתי את מסכת המיילים בנינו ובזה תם הדיון בנושא .. ע ד ששוב ישבתי לי בדרך חזרה מקילומטרים של פקקים בדרך לאסוף את הילדים מהגן ומהביהס .. תאמינו לי זה הרבה הרבה זמן לחשוב כול יום ..
להרהר בכול הנהגים הנדחפים והמעצבנים סביבך , לבין מה מצפה לי היום בבית שזה ס.ק.ס ספונג'ה , קניות, וסידורים ואז התחלתי להרהר שוב במייל של יוסי ..
סה"כ רעיון של לעשות רילוקיישן עם כול המשפחה בחו"ל נשמע מאוד קוסם .. אבל שזה פתאום מגיע אליך מתעוררים כול מיני מחשבות מעשיות שלא היו בזמן הפנטזיה ..
זה כמו שכול אחד מפנטז להתעורר בוקר אחד ולגלות שזכה בלוטו .. אני מקצינה קצת אבל פתאום שקורה דבר לא צפוי והוא מוחשי פתאום חושבים על כול מיני דברים שלא חשבנו עליו קודם .. מה איך ניפרד מהמשפחה .. איך נגיד לסבתות שנכדים נפרדים מהם לזמן ארוך ... מה עם ביהס ,, פתאום הדברים היום יומיים הולכים להיות מוחשיים ומבינים שלכול פנטזיה יש צדדים מעשיים שהם לא בהכרח קלים .. לי עלו בראש אלפי מחשבות .. אפריקה ומה נאכל שם ..ומה עם חוסר הצויליזציה ..
ומנגד שישבתי בפקקים תוך מחשבה לעוד יום שגרתי שממתין לי מחר התחיל לחלחל לי בראש מחשבות נועזות ..
ומכאן התחיל ההתעללות שלי ביוסי כול שעה ויום אמרתי לו משהוא אחר ,, פעם באתי כולי נרגשת ושמחה על ההזדמנות ..בטח הזדמנות כזאת זה פעם בחיים אז ננסה את זה שנה החיים ממתינים .. ואחרי שעה קראתי קצת פורים באינטרנט והגעתי ליוסי בבהלה .. מה קרה לך אפריקה ,, זה נראה לך מקום מתאים לילדים ..
וכך עבר לו חודש של התנדנדויות ..
ותאמינו לי שזה לא פשוט המתלבטים במשהוא המוח טוחן את עצמו ואפשר לשמוע את סיבובי הגלגלים במוח מסתובבים .. וזה כואב ..
בשלב מסויים היה לי כול כך קשה עם ההחלטה עד שקיוויתי שאיזה כוח עליון יחליט בשבילי מה יהיה ...
אבל זה לא היה כך ולמזלינו היה אפשרות שיוסי יטוס ראשון לבדוק את השטח ולומר אם יש לנו מה לחפש בניגריה ...
גם כאן לא תמו ימי ההתלבטות ויסורי המחשבה וככול שהתקרב מועד הטיסה של יוסי החששות גברו ..ביום שיוסי הודיע למקום העבודה שלו שהוא מתפטר הסתכלנו אחד על השני ודי רעדנו ..
בערך שבועיים לפני הטיסה התחלנו לדבר עם הילדים שאבא טס למדינה אחרת לעבוד ,,כי אצל ילדים יום יכול להיחשב חודש ומאוד קשה להמחיש להם את מושג הזמן ככה שניסיתי לחסוך מהם את ההמתנה ..
ביום המיוחל יצאנו עוד לטייל אבל המתח הורגש והיה אפשר לחתוך לפעמים את השקט בסכין כול אחד היה שקוע במחשבות שלו ,,מזל שההשתובבות של הילדים שלא ממש הבינו מה זה אבא הולך לעבוד במדינה אחרת שבר את המתח ..
הפרדה בשדה התעופה לא היה קל בכלל ,, בשביל הילדים זה היה פרדה ראשונה בכלל אבל בשעה 5 בבוקר שהסתכלתי בשעון ידעתי שיוסי כרגע חוגר חגורה וטס ליבשת אפריקה ..
כמו בסרטים עוד עברה לי מחשבה בראש ואם הוא יתחרט הוא בטח ירד מהמטוס ויבוא ויגיד לי מה חשבנו לעצמינו ..
אבל הודעת SMS הבאה שקיבלתי היה מגרמניה בנחיתת ביניים כך שאין דרך חזרה ...
