ביום ראשון בבוקר שמנו את פעמינו לכיוון כפר BWARI שעפ"י אומדן המרחק אמור להיות במרחק של כחצי שעה מאבוג'ה..
ברכב נהג הנהג של יוסי עבדול עזיז שעם כול שנותיו הרבות זוכה להכיר את ארצו בזכות תיזוזים שאנחנו עושים לו בימי ראשון , יוסי , מאור ומאיה חצי נלהבים ואנוכי עם צוואר חצי תפוס..
בפועל חצי שעה התארך לכשעה מכיוון שחצי מן הדרך לא היה סלול כלל אלה כביש אפר וצר ,כך שאני ושרירי הצוואר נהנו "מאוד" מהדרך ...
תמונה מהדרך , נהג שנוסע מלפנינו אי אפשר לדעת מה חוזק החוט אבל נראה שיש לו מטען טעים לשייק טוב במקרה ש...
עוד תמונות מהדרך.. הכפריים אוגרים עצים לצורך בישול אין כאן תנורים של delongi..
תחנה ראשונה נסענו לכפר שיש בו בית מלכה לעבודות קדרות ומצאנו את המקום בלי קושי רב.
בתחילה עשינו סיבוב כדי לראות באיזה עבודת קדרות מדובר , המקום מלא בכדים , כוסות , בתי נרות , ועוד עבודות כאשר המקום מחולק לחדרים חדרים ונכנסנו לחדרים שעבודות הקרמיקה היו מכוסות באבק כך שהיה נדמה שרגל אדם לא דרך במקום שנים .. אך לא כך הדבר המקום זוכה לביקורים רבים גם בשל העובדה שאין הרבה אטרקציות תיירות סביב אבוג'ה וגם מכיוון שעד שיש לניגרים עבודת אומנות כביכול להציג אז הם גאים מאוד בתוצר שלהם ובחיפושי אחר אינפורמציה על המקום נתקלתי בהמון תגובות על ביקור של רבים במקום זה ..
ואם אנחנו כבר כאן אז החלטנו ללכלך מעט את האצבעות וניגשנו למלאכה ..
בעל המקום הראה לנו את האדמה שמשמשת לייצור הקרמיקה (אצלהם זה לא בא בגוש מוכן שקונים בחנות) , לישה של האדמה והכנת חומר הגלם ...
בסיום התהליך היה לנו כוס מעשי ידי מאור , בית מנורה כדוגמת בית ניגרי טיפוסי ושני לטאות חמודות שחייבים לקשט לנו את הבית..
מכאן נותר לנו המתנה של כשבועיים עד לייבוש החומר , שריפתו , וצביעה .. בבוא מן הימים כעבור שבועיים הנהג אשר גר סמוך לכפר זה (אומדן מרחק בניגריה זה מושג מאוד יחסי ) אמור לאסוף עבורינו את התוצר ...(בתקווה כמובן)..
בדרך חזרה פגשנו בשלט מאיר עיניים ומזמין .. פגישה עם רופא אלילים אבל שיערנו שהוא עסוק..
מבית המלאכה המשכנו לאטרקציה הבאה שזה סכר מעשי ידי אדם , ליתר דיוק מעשי ידי ישראלים כפרוייקט שנעשה לפני מס' שנים ע"י חברה ישראלית שעובדת כאן באבוג'ה .
מטרת הסכר זה לספק מים זורמים לעיר הבירה אבוג'ה , למרות שאנחנו נתקלים בכול יום בכפר לידינו אשר התושבים יורדים אל נקיק נחל ושואבים עם דליים מים וכך במקומות רבים בעיר , לא ברור למי נועדה אספקת המים הנ"ל אולי לבתים של העשירים כגון שכונה שאנחנו חיים בו.
בתמונה ניתן לראות מצד שמאל את מאגר המים הגדול ,באמצע ישנו שביל גדול שניתן לנסוע בו עם רכב ומצד ימין וואדי גדול וירוק .
ניתן להצטרף לשיט באגם עם סירה של מקומי
אפשר לאסוף קונכיות...
ברכב נהג הנהג של יוסי עבדול עזיז שעם כול שנותיו הרבות זוכה להכיר את ארצו בזכות תיזוזים שאנחנו עושים לו בימי ראשון , יוסי , מאור ומאיה חצי נלהבים ואנוכי עם צוואר חצי תפוס..
בפועל חצי שעה התארך לכשעה מכיוון שחצי מן הדרך לא היה סלול כלל אלה כביש אפר וצר ,כך שאני ושרירי הצוואר נהנו "מאוד" מהדרך ...
תמונה מהדרך , נהג שנוסע מלפנינו אי אפשר לדעת מה חוזק החוט אבל נראה שיש לו מטען טעים לשייק טוב במקרה ש...
עוד תמונות מהדרך.. הכפריים אוגרים עצים לצורך בישול אין כאן תנורים של delongi..
מראה של כפר טיפוסי , מתקדם יחסית..
תחנה ראשונה נסענו לכפר שיש בו בית מלכה לעבודות קדרות ומצאנו את המקום בלי קושי רב.
בתחילה עשינו סיבוב כדי לראות באיזה עבודת קדרות מדובר , המקום מלא בכדים , כוסות , בתי נרות , ועוד עבודות כאשר המקום מחולק לחדרים חדרים ונכנסנו לחדרים שעבודות הקרמיקה היו מכוסות באבק כך שהיה נדמה שרגל אדם לא דרך במקום שנים .. אך לא כך הדבר המקום זוכה לביקורים רבים גם בשל העובדה שאין הרבה אטרקציות תיירות סביב אבוג'ה וגם מכיוון שעד שיש לניגרים עבודת אומנות כביכול להציג אז הם גאים מאוד בתוצר שלהם ובחיפושי אחר אינפורמציה על המקום נתקלתי בהמון תגובות על ביקור של רבים במקום זה ..
מבט על החצר הפתוחה |
ואם אנחנו כבר כאן אז החלטנו ללכלך מעט את האצבעות וניגשנו למלאכה ..
עצים שמשמשים לשרפת החימר |
תנור לשרפת הקרמיקה |
בסיום התהליך היה לנו כוס מעשי ידי מאור , בית מנורה כדוגמת בית ניגרי טיפוסי ושני לטאות חמודות שחייבים לקשט לנו את הבית..
מכאן נותר לנו המתנה של כשבועיים עד לייבוש החומר , שריפתו , וצביעה .. בבוא מן הימים כעבור שבועיים הנהג אשר גר סמוך לכפר זה (אומדן מרחק בניגריה זה מושג מאוד יחסי ) אמור לאסוף עבורינו את התוצר ...(בתקווה כמובן)..
בדרך חזרה פגשנו בשלט מאיר עיניים ומזמין .. פגישה עם רופא אלילים אבל שיערנו שהוא עסוק..
מבית המלאכה המשכנו לאטרקציה הבאה שזה סכר מעשי ידי אדם , ליתר דיוק מעשי ידי ישראלים כפרוייקט שנעשה לפני מס' שנים ע"י חברה ישראלית שעובדת כאן באבוג'ה .
מטרת הסכר זה לספק מים זורמים לעיר הבירה אבוג'ה , למרות שאנחנו נתקלים בכול יום בכפר לידינו אשר התושבים יורדים אל נקיק נחל ושואבים עם דליים מים וכך במקומות רבים בעיר , לא ברור למי נועדה אספקת המים הנ"ל אולי לבתים של העשירים כגון שכונה שאנחנו חיים בו.
בתמונה ניתן לראות מצד שמאל את מאגר המים הגדול ,באמצע ישנו שביל גדול שניתן לנסוע בו עם רכב ומצד ימין וואדי גדול וירוק .
ניתן לשקוע בבוץ עמוק ...
העקבות משמאל הם שלי ...
יוסי הסתכל עלי במבט משועשע זה הזכיר לו זיכרון מעבר ולכן היה שקוע בנוסטלגיה..
מאור נלחץ וניסה למצא פיתרון , במצבים אלה ניתן לראות שאוהבים את אמא למרות הכול ..
מאיה מראש נשארה באוטו ובמזגן וויתרה על התענוג לרדת לשפת המים כך שאין מה לצפות..
כתוצאה נחלצתי מהבוץ בכוחות עצמי ועידוד של מאור ...
לנעליים שלום הם עברו כביסה ויבוש וחזרו לתפקוד מלא.
אפשר להכיר דייג מקומי / סיורים בתשלום
יופי ושלווה ...
בדרך חזרה איך לא התעקבנו במקח על אננס שווה וטעים...
יוסי בודק את טיב האננס תמורת 250 ניירה (משהוא כמו 6 ש"ח )... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה